אין דבר מיוחד יותר מתכשיט אישי שנברא במיוחד בשביל מישהו.
לפעמים זה מתחיל מתכנון על דף, מרעיון, מהשראה, לפעמים מחלום…
תכשיט בעיצוב אישי הוא תמיד סיפור, לפעמים הוא זיכרון
ולפעמים מתנה לעצמנו, כדיי לזכור את הנקודה הזו בזמן.
גם התכשיטים והאבנים הישנות שלך יכולות להפוך לתכשיט חדש ועדכני.
אלו שמונחים במגירה, שמלווים אותך כבר שנים, אולי כאלה שקיבלת ממישהו אהוב.
אפשר לתת להם חיים, לספר איתם את הסיפור ולברוא אותם מחדש.
הזכרונות של מזי
מזי גדלה במשפחה ירושלמית ותיקה ששורשיה משתרגים בנבכי ההיסטוריה של ירושלים דורות אחורנית, כשנפטר אביה היא קיבלה את אוסף המטבעות שלו, אוסף שנהגה לשחק בו בילדותה.. מזי הגיעה אלי עם רעיון לעשות לבת שלה טבעת
מתנה לגיל 20 עם מטבע מהאוסף של אביה משובצת בו. בחרנו יחד את המטבע, שנראתה לנו מעניינת במצב טוב מחברותיה, התחלתי לשרבט סקיצות בעפרון, במקביל כמובן שהתחלתי לגשש מאיפה המטבע, הסתבר שזו המטבע הראשונה שהונפקה בירושלים ב135 לפנהס
על ידי הרודס, שעל צידה האחד עוגן- שסימל את השליטה בחוף ומצידה השני את סמלה של ירושלים, הלילי. הבת של מזי לא הכירה את סבא שלה, אבל אותי הסיפור הזה החזיר למחוזות הילדות שלי, ולסבא שלי. סבא שלי היה איש מאד מיוחד, ואולי המבוגר הכי משמעותי בחיי.
הזיכרונות והחוויות שהכי חרותים בזכרוני כרוכים בו. אני באמת יכולה לדבר עליו שעות אבל אחלוק איתכם חוויה אחת קטנה שקשורה במטבעות.. היה לנו ספסל שסבא היה לוקח אותי אליו לשבת, לאכול גלידה וסתם לדבר. אבל זה לא היה סתם ספסל זה היה ספסל האוצרות שלי.
בכל פעם שהיינו מגיעים לשם הייתי מוצאת משהו בקרבתו-פעם מכונית צעצוע קטנה, מטבעות, כדור קטן צבעוני.. אני יכולה לחוש את ההתרגשות של "הלמצוא" גם עכשיו, השנים הבנתי שברגע שהייתי מסובבת את הראש הוא היה מפזר לי שם מטבעות כדי שאוכל להרגיש שוב פעם ברת מזל..
התשוקה של מיכל
יש כאלה שגדלו על חוף הים, ויש כאלה שגילו את הים בשלב מאוחר יותר בחיים.
לכל אחד הים הוא משהו אחר, מקום לנקות את הראש, להשליך את הכאבים, לבכות, להרגיש, להתחבק, להתבודד או להיות ביחד.
בשבילי הוא זכרונות ילדות. איסוף צדפים ומתנות מהים עם סבא. בשביל מיכל, הוא התשוקה החדשה שלה.
כל מי שעוסק בספורט ימי מכיר את זה… את החיידק, התמכרות. התמכרות טובה כזו, שמסעירה את הלב, ומפמפמת את הדם בעורקים.
מאז שהכרנו, מיכל ואני, בחוף גורדון עוד לפני הזריחה לפני כמה חודשים – היא מספרת לי על הרצון שלה לתכשט את עצמה במשהו שקשור לתשוקה החדשה הזו שלה, לסאפ.
אז בין גלישה לגלישה, ובעומק הים במנוחות מחתירה העלינו רעיונות, דייקנו, דמיינו ובראנו ביחד את הקמע החדש שלה.
קמע של אהבה לים, של תחביב מלא תשוקה ויופי.
